חוכמת ההמונים-איך בדיוק?

חוכמת ההמונים מדברת על כך שאם יש לי בעיה, ואפנה "אל ההמונים", "אפנה החוצה", הפתרון שאקבל יהיה טוב יותר מזה של המומחים.  היא מתבססת על האינטילגנציה היחודית של כל אחד מההמונים,  שעוזרת בפתרון הבעיה. האמנם נכון תמיד? 

אני בספק אם זה יקרה בעולם שלי, עולם המתמטיקה.
אם נקבץ כמה מאות אנשים בחדר וניתן להם לפתור בעיה מתמטית מסובכת, האם הפתרון שלהם יהיה טוב יותר, אלגנטי יותר, מהיר יותר משל המומחים?
תרשו לי לפקפק...
במקצוע שלי, מתמטיקה, לדעתי, אוכל להשתמש בחוכמת ההמונים בצורה קצת אחרת. ארתום את "חוכמת ההמונים" לצרכים שלי, בדרך שלי

ארצה שכל מורה/תלמיד, ידע היכן הוא יכול למצוא את התשובה לשאלתו, ברחבי הרשת או בכל דרך אחרת, ולהפעיל שיקולי דעת בבחירת הדבר המתאים לו.

למשל, לנו בעולם הוראת המתמטיקה יש את geogebra tube'

שהוא מאגר אינסופי של חומרים לשימוש ההוראה, בכל תחום מתמטי, שהועלו על ידי מורים, חוקרים, מתמטיקאים, ואני מצפה מהמורה ה"חדש", ה"מתקדם", לחפש שם, ולראות מה מתאים לו.
מי מבין ההמונים ברחבי העולם, נתן את הפתרון המתאים לו. הפתרון התואם את רמת כתתו ורמת הנדרש לו

ברשת "אורט" יש למורים למתמטיקה קבוצת פייסבוק, ומורים מעלים לשם הרהורים, רעיונות, עונים לשאלות מקצועיות. האם  לזה מתכוונים כשמדברים על חוכמת ההמונים?

לדעתי, כאשר מדובר על נושא מאד יחודי, ספציפי, שצריך ידע עמוק, כדי להתייחס איליו, המונח חוכמת ההמונים מקבל תפנית קטנה, ומתייחס לפלח מסוים באוכלוסיה. 
גם הדוגמה שנתנה בסרטון על הבעיה של "פרוקט גמבל", נפתרה על ידי מומחית בתחום. כימאית במקצועה. כלומר התקשורת החדשה  העולמית הביאה אותה לדעת על הבעיה. אך כדי לפתור אותה, היה צריך שיהיה לה ידע אקדמי מסוים.
מונחים כמו "שיתוף פעולה, עזרה, מעורבות" זה בסדר. והגיוני לכל תחום, ויפה אם נצליח לרתום אנשים לתרום את הידע שלהם לטובת הכלל. זו חוכמת ההמונים שלי

מבנה הסמכות הדיגיטלית - אורית מולווידזון ומירה תמיר

מבנה הסמכות הדיגיטלית – אורית מולווידזון ומירה תמיר

1.     השאלה שפרסמנו בפייסבוק הייתה:
חברים יקרים.
אני פונה אליכם בהתלבטות על נושא מהותי . 
בהתאם לרפורמה החדשה (חדשות לבקרים) 30% מהציון נקבע על ידי המורה בהערכה בית ספרית. 
האם לדעתכם מספיקה הערכה חלופית לאותם 30% או שצריך לשלב הערכה חלופית עם מסורתית ולהגדיר את המשקל של כל סוג הערכה?

2.     מספר התשובות שקיבלנו היה 14

3.     התשובות היו איכותיות והקהילה הצליחה לסייע לנו בחשיבה על פתרון אפשרי.

4.     קבענו את איכות התשובה לפי הכרותינו את האנשים / צורת ההתבטאות / התייחסות רצינית ומעמיקה לשאלה , וכמו כן תגובת אנשים לתגובות לשאלה. 

5.     אמנם אנחנו קיבלנו תגובות אבל לדעתנו התשובות תלויות בניסוח הפוסט.

6.       התייחסות לשימוש בחכמת ההמונים בהוראה – תלמידים יכולים לפנות בפייסבוק בשאלה לחכמת המונים, כאשר בניסוי כלשהו עליהם  לעשות ניתוח סטטיסטי של התוצאות שקיבלו והם רוצים לבדוק את תוצאותיהם עם עוד חברים ולקבל משוב על מסקנותיהם, או כאשר אין הם יודעים להיכן לפנות לקבלת ידע.

התנסות בחכמת ההמונים ברשת חברתית

התנסות בחכמת ההמונים ברשת חברתית

:התנסות אישית: פרסמתי שאלה בפייסבוק בכמה קבוצות שונות

  

וגם פוסט לכלל חברי על העמוד שלי.  

 כפי שניתן לראות קיבלתי התייחסות משלושה אנשים שונים, כל אחד בעמוד שונה. אחת התשובות, מאחי היקר היושב בניכר.

התשובות היו איכותיות בהחלט אך הובילו אותי לפתרון חלקי. בדקתי כל אחת מההצעות לפתרון, כנראה שזה לא לחלוטין פתיר.

חייבת לציין שתהיתי אם יהיו תשובות. בחלק מהקבוצות בהן פרסמתי יש לי היכרות ממשית עם השותפים ובחלק מהן ההיכרות היא וירטואלית בלבד ותהיתי האם זה ישפיע על המענה.

שימוש בחכמת ההמונים בהוראה – למידה

הנחיית תלמידים לפנייה להמונים מעלה כמה התלבטויות:

-          הפניית התלמידים לרשת חברתית. הרשת החברתית לא "נולדה" ככלי חינוכי. אולי כדאי לשוחח עם התלמידים על הסכנות והיתרונות ברשת החברתית. לא כל התלמידים נמצאים ברשתות החברתיות, לא בכולן , ולעיתים נידרש לבקש מהם לפתוח חשבון ייעודי לפעילות בכיתה.

-          אני פועלת עם התלמידות בקבוצות סגורות. אם אנו רוצות חכמת המונים מחוץ ל"כתלי הכיתה" הווירטואלית נצטרך להזמין אותן לפעילות בקבוצות נוספות או באופן פתוח ברשת.

-          עד היום ניהלתי שיח עם תלמידות בכיתה מסוימת, או בפורום של מגמה, הכוללת שלוש עד שש כיתות. או בפורמט ייחודי בו חיברתי בין שתי כיתות משני בתי ספר שונים.

-          דוגמא שיתוף בין שתי כיתות בשני בתי ספר שונים:

בשיעור מוזיקה למחול ניתחנו קטעי מוזיקה באופן שיתופי עם תלמידות כיתה יא במגמת המחול בתיכון "קציר" ברחובות. התלמידות שותפות יחד בקבוצת פייסבוק סגורה.

תלמידה מתיכון "בליך" העלתה יצירת מחול וניתחה אותה ותלמידה מתיכון "קציר" התייחסה ובדקה את הניתוח.

במקרה של פנייה במרחב ההמונים, כדאי להנחות את התלמידות לפנות לקבוצות ומקורות מידע מהימנים. אולי לבדוק מי מנהל את הקבוצה. לקבל את התשובות בערבון מוגבל, להצליב מידע ולבדוק במקורות נוספים.

כמובן שיש לקיים שיח מכבד .

תגים - באדג'ים בעולם המשחוק החינוכי

מה הם תגים דיגיטליים? 

תג דיגיטלי badge - הוא מרכיב משחקי אשר משמש בטכנולוגיות הוראה/למידה שונות ומטרתו לייצר מוטיבציה תחושת צוות והישגיות עצמית וצוותית בתהליך הלימודי. לקריאה נוספת  וגם 

כיצד זה עובד?  
התג הוא אלמנט ויזואלי שנקבע באופן אוטומטי על ידי אלגוריתם המחשב הישג שמנהל הקורס/השעור בחר לנכון להדגיש. למשל - כמות תגובות בבלוג, תרומת מלל, העלאת מספר  רעיונות  וכו' או באופן ידני על ידי מנהל השעור/הקורס לאחר שהעריך את תרומתם של המשתתפים

דוגמאות:
בפלטפורמת מודל לניהול למידה, יש אפשרות להוסיף תגים למערכת, למשל : באדג'ים במודל


יתרונות:
תגים מעודדים מוטיבציה משום ש:

 הם מספקים מטרה ברורה.

הם מדריכים את המשתמשים מה אפשרי במערכת.

ייצוג ויזואלי של הישגי המשתתפים

מייצגים את מסלול ההתקדמות האישי של המשתתפים

תחושת קהילתיות - מחברים בין משתתפים שיש להם את אותו התג

חסרונות:
1. כאשר התגים הם אוטומטיים אין אפשרות להעריך את התוכן. אם לדוגמא החלטתי באחרי 10 תגובות מקבל המשתשמ את התג "המגיב המתמיד" - אין דרך להעריך אם התרומה היא משמעותית, אלא רק כמותית.

2. יוצר תחרותיות ולפעמים חיכוכים ותסכול

3. יש כאלה הטוענים שזה משטיח את הלמידה (על משחוק בכלל)

משחוק במדעי החברה

כתיבת עבודת החקר במקצוע "היחידה החמישית" במדעי החברה (תלמידי יא/יב) מאופיין במשברי מוטיבציה.

במקצוע זה יכול המורה ליצור תרשים המציג את קצב ההתקדמות של כל צוות/תלמיד.
תרשים זה יכול לדרבן תלמידי/צוותים רדומים, אשר לא ירצו להופיע בתחתית הרשימה...

מצורף מידע על כלי מתאים לצורך יצירת תרשים ההתקדמות

משחוק בהוראה?

משחוק זה לא משחק!

יש מאפיינים פסיכולוגיים במשחק, שאפשר לנכס להוראה, ולהגביר בכך את המוטיבציה אצל הלומד
כחברה תחרותית, אני אישית לא אוהבת להכניס את אלמנט התחרות, ובמיוחד לא במקצוע שלי. מקצוע המתמטיקה
יש תלמידים  איטיים ולא פחות מוכשרים. והתחרות לעיתים דווקא מייאשת אותם.

כן ניתן למצוא אלמנטיים משחוקיים אחרים.... (חחח על המילה,,,,)  , במטרה להניע תלמידים להיות יותר פעילים ...

הסיטואציה:

כיתה י"ב, 4 יח"ל , חודשיים לפני בחינת הבגרות,, העומס רב, גם במקצועות אחרים,
איך גורמים לתלמידים להניע את עצמם לשבת ולפתור שוב את כל התרגילים? ולא להשבר רגע לפני הסוף?

אני מכינה 10 דפים לפי נושאים, עמוסי תרגילים עם תשובות בלבד.
כל שבוע נותנת דף אחד, מסכם נושא.ובו כ20 תרגילים מבחינות בגרות קודמות
מסכמת עם התלמידים  כי מי שיגיש את כל הדפים בזמן, פתורים, יעלה את ציון המגן שלו ב5 -10 נקודות. בהחלט תמריץ.
את טבלת הגשת הדפים אני תולה בכיתה ומדביקה סמיילי לכל תלמיד שהיגיש דף.


יש כאן אלמנטים של משחוק:   אתגר, טובין וירטואלי, נתינת מתנה, יש תגמול. לא בטוח שיש כף, אולי רק כזה שהעמידה באתגרים מעוררת אצל האדם,כף של השגת המטרה, הבנת החומר, הגשת התרגילים בזמן, הסיכוי לקבל תגמול מתקרב ככל שמגישים יותר דפים
אין ספק שזה מצב של wun win .

רעיונות מתוך ההרצאה שמחוברים לחינוך

במהלך ההרצאה שאל אותנו דר' סגל מה טבעי בחדר בו אנחנו נמצאים וגילינו שמלבד האויר שום דבר אינו טבעי . הדבר נובע מרצון האדם לשלוט במה שסובב אותו , במזג האויר , בנוחות , תאורה ובחילופי הזמנים . מצד אחד הרצון שליטה נראה קצת פתטי מכיון שהאדם מייצר עבור עצמו מציאות אלטרנטיבית שאיננה קיימת במציאות .

מאידך ההבנה של זה עוזרת לנו להבין אאיפה נמצאים עכשיו החיים של התלמידים שלנו באמת . בהמשך המרצה מדבר על הצורך למידע שמופקע מידי המורה ונהיה שייך לרשת ולמרחב . זה נותן מקו אחר של הוראה וממילא נותן לנו הזדמניות ואתגרים חדשים בהוראה .

בשונה ממה שעלה מההרצאה אני חושב שהטכנולוגיה לא תוכל באמת להחליף את המורה ואת האנושיות , היא לא יכולה להכיל ולנווט רגשות ומגע של אדם לעולם לא ישווה לפלט של מחשב .

הרצאה מרתקת ומעוררת מחשבות

תודה 

יוסי שורץ